בוקר טוב חברים, וברוכים הבאים לעוד בוקר שגרתי למדיי בליגה, שבו הניקס מפסידים בבית, טורונטו מנצחים, מיאמי וברוקלין גם הן משחקות, על פי השמועה, והוויזארדס, כמה מפתיע, מתגברים על המשברים.

בבקשה.

וושינגטון וויזארדס (11-6) 125 – לוס אנג'לס קליפרס (6-11) 118

הקליפרס מצמרת המערב הגיעו לוושינגטון תחת הרושם שהם עומדים לפגוש חבורה מסוכסכת, שכוכביה מתעמתים אחד עם השני ועם ההנהלה, וההנהלה מצידה שמה את כוכביה על המדף, מוכנים לטרייד לכל דורש. המאמן של העסק, אם שאלתם את עצמכם, נראה כמו החרצוף של מרידור שמנסה לנהוג בכרכרה שרתומה לעשרה סוסים שכרגע אכלו חצי פרה משוגעת.

כן, תודה לחרצופים על המסרים האקטואליים. ובכן, במחצית הראשונה זה נראה בדיוק כמו שזה נשמע. קבוצה חזקה מהמערב שמרביצה בלי רחמים לילד קטן מהמזרח שאת רוב הכאפות נותן לעצמו. כמה מרביצה? איך נשמע לכם 18-40 חצי דקה לסיום הרבע הראשון? וזה ממשיך… יתרון העשרים נשמר עד לתוך המחצית השנייה, ושתי דקות אחרי המחצית גילגוס אלכסנדר הקטן עושה מהקו 59-79. הכל נראה מוכן לתבוסה ביתית משפילה ועוד קרב מהלומות בין וול, ביל, גרין ומי שרק ירצה להצטרף. ואז, העכבר התחיל לשאוג.

הוויזארדס גייסו את שאריות הכבוד העצמי, התחילו לקלוע, התחילו לשמור ובהדרגה עשו את דרכם חזרה למשחק. שש דקות בתוך הרבע, וול בשלשה מצמצם ל-13, 68-81. 10 שניות לסיום הרבע השלישי, סאטורנסקי עושה את זה 9… 85-96… ואז, בא הרבע הרביעי.

ברבע האחרון קלעו הוויזארדס 39 נקודות. 30 מתוכן קלעו, שווה בשווה, וול, גרין וביל, מגדולי המושמצים בקבוצה. ודווקא מוריס התכבד בשלשה שהפכה את התוצאה. 4:27 לסיום, וול מוצא את מרקיף, שצולף מעבר לקשת. 109-110 וושינגטון, והקהל באוויר. מכאן הוויזארדס נאחזים ביתרון כמו ח"כ בכסאו, ובסיום 118-125 שכולו שמחה וצהלה. האם מכאן הדברים ישתפרו בוושינגטון, או שזאת הייתה תצוגת תכלית להעלאת ערך הטרייד? ימים יגידו.

וול עם 30 ו-8 אסיסטים, ביל עם 27 ו-7 היו לערב אחד צמד כוכבים שמובילים קבוצה גאה. גרין עלה מהספסל עם 20 באחוזים מצוינים, ופורטר עם 11 ו-14 ריבאונדים אולי לא הצדיק את מלוא החוזה, אבל לפחות נתן משחק ראוי.

בצד המפסיד טוביאס האריס עם שיא עונתי של 29, הראל תרם 20 מהספסל, כשגילגוס אלכסנדר וסוויט לו וויליאמס מוסיפים 17 כל אחד.

אורלנדו מג'יק (9-9) 91 – טורונטו רפטורס (4-14) 93

הרפטורס מובילי המזרח הגיעו לפלורידה בעקבות שמועות על קבוצה מקומית לוהטת, שניצחה שלושה משחקים ברצף, כשבאחרונים היא קולעת 130 ו-131. דבר ראשון במצב כזה, מדברים הגנה. בדיוק כפי שעשו הקנדים.

91 נקודות בלבד הרשו האורחים למקומיים, כשהשיא מגיע בפתיחת הרבע הרביעי, עם לא פחות מ-11 החטאות רצופות מכל הטווחים בתוך ארבע הדקות הראשונות של הרבע המכריע. הרפטורס מצידם לא הבריקו באותן דקות, עם שלשה צנועה אחת. אבל בואו נתחיל מהתחלה.

וההתחלה, הייתה כולה טורונטו. למעשה, כשקוואי קבר עוד שתיים 6:43 למחצית, הוא עשה את זה 22-40 לטובת האורחים. ח"י הפרש מול 22 בלבד שקלעו המקומיים ברבע וחצי הראשון של המשחק… נשמע כמו הפסד בדרך. לא למג'יק.

אורלנדו שינסו מותניים והחלו לחפור את דרכם חזרה. ריצת 0-10 מורידה את ההפרש לשמונה ומפיחה חיים מחודשים במשחק. המקומיים ממשיכים להתעקש, ומעט לפני אמצע הרבע השלישי פורנייה משווה בשלשה, ומאותו רגע זו הייתה ריצה אף לאף, כמעט עד הסיום. אגב פורנייה, 46 נקודות קלעו המג'יק בסך הכל במחצית השנייה, 22 מהן היו של הצרפתי המוכשר, שנשאל לפני המשחק על הריצה האחרונה של אורלנדו. "אה", הוא אמר, "אנחנו פשוט נהנים שם".

אז הרבע הרביעי, כאמור, היה קצת פחות מהנה. אחרי שתמה הבצורת המדוברת המשיכו הקבוצות להחליף מהלומות ידידותיות, עד ש-43 שניות לסיום לאורי מוצא את איבאקה, שלא מהסס מול קבוצתו לשעבר וקובר שתיים, ל-89-91. בצד השני פורנייה מחטיא שלשה, לאורי עושה אותו דבר, והכדור חוזר למג'יק. מג'יק, כלומר פורנייה. 2.3 שניות לסיום אוואן לא רואה אף אחד בעיניים ומשווה בדאנק.

91-91, עם ניחוח של הארכה באוויר.

אבל בצד השני יש איש אחד, קצת מושמץ, שהיה באינספור מצבים כאלה במקום אחר ויודע בדיוק מה עושים במקרה כזה. נכון, הולכים לטיימאאוט ומקשיבים למאמן. והמאמן, לא פופוביץ' הפעם, אומר למסור לדני גרין. אז לאורי מוצא את גרין, ודני בוי לא מהסס לציית גם כשמולו קופצים שני נפילים. צ'אקה, 91-93, טורונטו, וגרין מבטיח תמונה בכותרת.

הרפטורס יכולים להמשיך לאטלנטה בראש שקט, בידיעה שהמרד דוכא, המג'יק יקבלו צ'ופר של שישה משחקי חוץ במערב. ככה זה כשמדגדגים את המזל.

לאונארד הוביל את טורונטו עם 18 נקודות שקטות, כשלצידו סיאקאם, איבאקה וגרין עם 15, 14 ו-13 בהתאמה.

בצד השני פורנייה מסיים עם 27, גורדון 16 וניקולה ווצ'ביץ' מרוויח את היומית עם 14 נקודות ולא פחות מ-18 ריבאונדים.

מיאמי היט (11-6) 92 – ברוקלין נטס (10-8) 104

שתי קבוצות מדשדשות נפגשו במשחק ששתי השאלות בנוגע אליו היו, האם דוויין ווייד יחזור מחופשת לידה בת שבעה משחקים שלקח אחרי הולדת בנו, והאם ההיט הנוכחית תפסיד משחק בית חמישי ברצף, לראשונה בתולדות הפרנצ'ייז.

ובכן, כן וכן. ווייד אמנם שיחק, אבל לא דראגיץ' הפצוע בברך ולא טיילר ג'ונסון שמתח את ההאמסטרינג.

האורחים מברוקלין קלעו ברבע הראשון 20 בלבד, ועדיין הובילו בשבע על המקומיים, שהסתפקו ב-13 נקודות אומללות, אחרי שהחטיאו את שמונה הזריקות הראשונות מהשדה. ההיט עשו מאמץ ראוי, חזרו למשחק והצליחו, מה אתם יודעים, להפוך את התוצאה, במחצית 39-42 לטובת מיאמי. היתרון המקומי הצנוע החזיק מעמד גם לתוך המחצית השנייה, ואפילו לתוך הרבע השלישי, עד שהוליס ג'פרסון העלה את האורחים מהקו ל-78-80. מכאן עד לסיום זה בעיקר ברוקלין מול מיאמי חסרת אונים, והבאזר עוצר את זה על 90-100 לטובת הנטס, עם היסטוריה שלילית של חמישה הפסדי בית רצופים של ההיט.

דיאנג'לו ראסל עם 20, 6 אס' ו-9 ריב', ג'ארט אלן שחזר לשחק עם 13 ו-14 ריב', ודינווידי עם 16 מהספסל הובילו את הנטס.

עבור ההיט החבולים ווייטסייד פרע שטרות עם משחק אדיר של 21 נקודות ו-23 ריבאונדים. ריצ'ארדסון עם 16 ומקגרודר 15 נכחו ללא הועיל.

ניו יורק ניקס (14-4) 114 – פורטלנד טריילבלייזרס (5-12) 118

הבלייזרס התחילו את מסע החוץ בשני הפסדים למינסוטה וללייקרס, ואז חזרו לנצח בוושינגטון. לפני שימשיכו למילווקי, עצרו הבלייזרס לחניית ביניים בניו יורק, לטעום קצת מי שיפוליים מול הניקס האומללים, שהפסידו חמישה ברצף, ושבעה משמונת משחקיהם האחרונים.

בואו נגיע לשורה התחתונה. פורטלנד ניצחו, הניקס הראו הפסד בכבוד איך נראה. תנו לי להדגים.

2:33 לסיום, לילארד עושה עבירה על מודיאיי. הרכז הניו יורקי מדייק פעמיים מהקו, ומצמצם לשתיים, 107-109. עוברים לצד השני.

התקפה של פורטלנד, לילארד עם הכדור, חותך שמאלה ועולה לזריקה, אחרי שהחטיא את חמש הקודמות. רק… טבעת. אבל חכו, פתטימי הארדוויי ג'וניור, דווקא אחד הטובים בניקס, מלטף קלות את המצח של דמיאן. זה, בתגובה, קורס על הרצפה ולאחר שמתאושש הולך לקו לשלוש זריקות.

ball don't lie… לילארד, עם 92% מהעונשין, מחטיא את הראשונה… העיר ניו יורק צוהלת ושמחה, עד שהשתיים הבאות צוללות פנימה בלי לגעת ברשת. 107-111, 2:16 לסיום.

טימי לא מוותר. מוריד ראש, כדור על הרצפה ונכנס עד הסוף. 109-111, 2:07.

ועכשיו מקולום. ניליקינה מציק לו מהחצי. מטריד ממש. אז מה עושה משולם הגון? נכון, עובר את הצרפתי כמו אוויר וצולף שלשה. בום בלב. 109-114, 1:50… עכשיו נגמר? לא כשיש אוואן טרנר…

טימי ממהר, עולה לשלשה, טרנר מצ'פר אותו עם כיף קטן, והארדוויי שם שלוש מהקו… 112-114, 1:43.

נורקיץ' מחטיא! דקה לסיום וונלה קל הרגליים מחליט להיכנס על נורקיץ', שבתמורה גודע אותו מאחור… נוח לקו עם סיכוי לשיוויון.

כמעט קולע את הראשונה, ואת השנייה כבר מחטיא ללא עוררין.

44 שניות לסיום לילארד תוקע לנו בלב את המזלג האחרון, ומסובב. 112-116.

הניקס עושים מאמץ אחרון. טימי עם שתיים מהקו, וכולם רצים להגנה… לילארד מחטיא… נורקיץ' מעיף את הכדור… שנופל ישר לידיים של טרנר, שמקרוב דוחק לרשת. 114-118, 9.5 שניות לסיום, והסיכוי של הניקס לנצח זהה לזה שהמומיה של תות ענך אמון תשיר את ההמנון הצרפתי בראש מצעד האליפות של אטלנטה השנה.

זה נגמר 114:118. הניקס עם הפסד שישי ברצף, הבלייזרס ממריאים למילווקי. עולם כמנהגו נוהג.

מקולום עם 31 ו-9-5 מעבר לקשת ולילארד עם 29 עשו את עיקר הנזק עבור האורחים, כשלאונרד עולה מהספסל היטב עם 15. נורקיץ' עם 13 ו-11 ריב' תרם את שלו לבלייזרס, שצלפו 35-16 מחוץ לקשת, 46% מרשימים במשחק חוץ רביעי ברצף.

טימי הארדוויי עם 32, כולל 9-9 מהקו, היה איש ההתקפה של הניקס. ברק סייע עם 19 מהספסל ומודיאיי תרם 16 משלו. לפני המשחק התלונן קנטר על כך שהוא עולה מהספסל ומקבל מעט מדי דקות. אז פיזדייל העלה אותו בחמישייה ונתן לו 27 דקות על חשבון מיטשל רובינסון. אתם מנחשים את ההמשך. הטורקי תרם 7 נקודות אנמיות וחמישה ריבאונדים צנועים. סחתיין עליך אנס, יצאת גבר.

לסיום, נציין כי היום חוגגת האיסלנדית החמודה ביותר ever את יום הולדתה ה-53. ואם זה לא תירוץ מספיק טוב להיזכר בביורק הנפלאה, אני באמת לא יודע מה כן. Til hamingju ביורק!

טוב תראו, אני כולה כותב לכם פעם בשבוע, אז הרווחתי את הזכות להוסיף משהו שנשמט בעריכה:

דיברתי הבוקר עם יותם, הבן שלי. הוא בן 10, אוהד גולדן סטייט כבר ארבע שנים ושלוש אליפויות, אני בן 43, אוהד ניקס 33 שנים וגזיליון ושלוש מאות אלף אכזבות. פעם בעונה ורבע, באופן כמעט קבוע, הניקס כמעט מנצחים ובמקביל הווריירס נכנסים למיני משבר. ואז זה הולך בערך ככה. שש בבוקר, אני מבואס טילים, הוא בדיוק סיים לבדוק את התוצאות של הבוקר במזרח, ואומר לי – הניקס כמעט ניצחו. אני לא טומן את ידי בלא יודע איפה ועונה, גם גולדן סטייט די על הפנים. אז הוא אומר לי, כן אבל לנו זה יעבור.

אומר ולא יודע שהוא מתכתב כמעט בדיוק עם ווינסטון צ'רצ'יל ואחד ממשפטיו הידועים ביותר, כשאישה אחת צעקה לו שהוא שיכור.

אני יודע, ענה לה חתן פרס נובל לשלום וספרות, אבל לי זה יעבור בבוקר, ואת תישארי מכוערת.